Photo Credit: Paula Kirman
The tenth and final chapter of the Tosefta Pesachim appears to ritualize a Passover Seder that in many ways resembles our own. There are four cups of wine, multiple dippings, plenty of food, and quite a bit of stimulating discussion. But what is abundantly clear is that the discussion takes place not before the meal (akin our modern Seder) but after. That's the obvious conclusion, and one that is presented succinctly by Rabbi Judith Hauptman in her article, "How Old is the Haggadah?". She also translates the rudiments of the Tosefta in English at the end of her article, so you can see so for yourself and compare it the Mishnah (of which there is also a digest in English). What I find to be much less convincing is her argument that the Mishnah flipped the order to the one we have today, whereby the discussion takes place before the meal.
I think the evidence points in both directions. As R. Hauptman has already argued in favor of flipping, I shall merely state what I believe to be the evidence that the Mishnah preserves the Tosefta's organization of the evening.
Two or three pieces of Evidence:
(1) MISHNAH PESACHIM 10:3 "They then set [it] before him. He dips the lettuce before yet he has reached the Appetizer for the bread. [Alternatively, the breaking of the bread.] They set before him Mazzah, Lettuce [Hazzereth], and Haroseth and two cooked dishes. Though the Haroseth is not compulsory. R Eleazar Son of R. Tzadok said: It is compulsory. And in the Temple they used to bring the body of the Passover-Offering before him.
משנה. הביאו לפניו מטבל בחזרת עד שמגיע לפרפרת הפת. הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין, אף על פי שאין חרוסת מצוה. רבי אליעזר (בן) +מסורת הש"ס: [ברבי]+ צדוק אומר: מצוה. ובמקדש היו מביאין לפניו גופו של פסח.
The language of "set before him" הביאו לפניו (would seem to indicate that the food is brought out not simply for appearance sake, but for actual consumption. See Mishnah Berachot 6:7:
משנה ז
[הביאו לפניו מליח בתחלה ופת עמו מברך על המליח ופוטר את הפת שהפת טפלה לו
Also the examples found in Tosefta Berachot 4:4,13,16. (Lieberman Edition)
Furthermore, as the above Mishnah precedes the Mishnayot that describe the rituals of asking the "Four Questions" and liturgical obligation to mention Pesach, Mazzah and Marror, one can conclude that eating the various foods including Mazzah took place before the discussion. ("Four Questions" is in quotes because originally there were only three as can be seen in early manuscripts, for example: Valmadonna Manuscript.)
Also, a number of Rishonim argue as well that the Mishnah above seems to indicate that the meal came before the discussion, see the Mordechai's fabulous comment below. (Although I am not so sure he is right that one can draw any conclusions from the fact that "Mazzah" is in the singular. "Bread" is also in the singular and can refer to multiple loaves in English or Hebrew: "Lechem Mishnah") See also Lieberman's Tosefta Kipeshuto page 654, who notes that R. Meir Rothenberg makes a similar comment regarding our Mishnah.
מרדכי מסכת פסחים סדר של פסח
וממשנה זו [*יש] מדקדקין דאין צריך להיות רק מצה אחת שלימה וכן הסדר שעושין מתחילה שתי מצות ובוצעין האחת ומניחין חציה לאפיקומן ועל חצי האחר מברכין ברכת המוציא ועל אכילת מצה וכן משמע הכא דקאמר הביאו לפניו מצה משמע דליכא כ"א מצה אחת שלימה ואע"ג דבשאר ימים טובים בעינן לחם משנה שלם מ"מ שאני הכא דכתיב לחם עוני ודרשינן (לקמן קטו ב) מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה ואימת הוי דרכו של עני בפרוסה בשאר ימים היינו בברכת המוציא שעושה ברכת המוציא על הפרוסה וה"נ הא דקאמר אף כאן בפרוסה ר"ל ברכת המוציא וכן פירש בה"ג שפירש דאף על גב דבעינן לחם משנה מכל מקום אתיא לחם עוני וגרעיה ללחם משנה ואוקמיה אפלגא ולא נראה דלמה יגרע משאר ימים טובים דבעינן לחם משנה שלם
[...]כיון דתקינו רבנן שלש מצות אכל חדא וחדא נעביד בה מצוה ומההיא (דהביאו) דהכא לא קשה [*דקאמר] הביאו לפניו מצה דמשמע דליכא אלא מצה אחת שלימה דהיינו דוקא בימיהם שהיו עושין הסדר אחר סעודתן ולכך לא היו צריכין אלא מצה אחת שלימה לעשות הסדר עליה דהא כבר בירכו ברכת המוציא ואכלו כל סעודתן אבל אנו שעושין הסדר בתחלה קודם הסעודה אז ודאי צריך שלש מצות כדפרישית וה"ר מנחם מיוני וה"ר יו"ט ורמב"ם (פ"ח מהל' חמץ ומצה ה"ו) כתבו דסגי בשני מצות ובוצע אחת לשתים ושומר חציה לאפיקומן ומברך על הפרוסה המוציא ועל אכילת מצה והשלימה יעשה כריכה מצה ומרור
(2) The Misnah dealing with the "Four Questions" is a second piece of evidence. It makes no sense (in our Seders as well) for a child to ask about a series of rituals at a point in the evening when none of these rituals have taken place! We have yet to dip twice, (eat bitter herbs), eat mazzah, or eat a roasted paschal lamb!!! So why would the child be encouraged to ask about these things at this point in the evening, before any of these unusual rituals have occurred?
MISHNAH Pesahim 116a. THEY FILLED A SECOND CUP FOR HIM. AT THIS STAGE THE SON QUESTIONS HIS FATHER; IF THE SON IS UNINTELLIGENT, HIS FATHER INSTRUCTS HIM [TO ASK]: ‘WHY IS THIS NIGHT DIFFERENT FROM ALL [OTHER] NIGHTS. FOR ON ALL [OTHER] NIGHTS WE EAT LEAVENED AND UNLEAVENED BREAD, WHEREAS ON THIS NIGHT [WE EAT] ONLY LEAVENED BREAD; ON ALL OTHER NIGHTS WE EAT ALL KINDS OF HERBS, ON THIS NIGHT BITTER HERBS; ON ALL OTHER NIGHTS WE EAT MEAT ROAST, STEWED OR BOILED, ON THIS NIGHT, ROAST ONLY. ON ALL OTHER NIGHTS WE DIP ONCE, BUT ON THIS NIGHT WE DIP TWICE.’ AND ACCORDING TO THE SON'S INTELLIGENCE HIS FATHER INSTRUCTS HIM.
שנה מסכת פסחים פרק י משנה ד
מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו ואם אין דעת בבן אביו מלמדו
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות
שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור
שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים
ולפי דעתו של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה:
תוספתא פסחים, כתב יד וינה, פרק י
ר' לעזר אמ' חוטפין מצה לתינוקות בשביל שלא ישנו ר' יהודה או' אפי' לא אכל אלא פרפרת אחת אפי' לא טבל אלא חזרת אחת חוטפין מצה לתינוקות בשביל שלא ישנו
Tosefta Pesahim, 1st-2nd C. [The “Wien” Manuscript was copied sometime in the 13th-14th C.) [Seder night...] R. Eliezer said, snatch matzah for the children so they don’t fall asleep. R. Yehuda said, even if they ate but one parperet (appetizer) or dipped but one [piece of] lettuce---snatch matzah for the children so that they don’t fall asleep.
(See Shamma Friedman's review of this Tosefta in Tosefta Atiqta: Mesechet Pesach Rishon #444-446)
To my mind, it is very striking that the Mishnah mentions nothing about keeping children up. One could read this as evidence that discussion now takes place before the meal, ala R. Hauptman, and thus keeping the children up is much less of a concern. Another hypothesis. The Mishnah has kept the same order as the Tosefta, but it has created something just as enticing as Mazzah snatching, it has legislated the Mah Nishtanah-- a wonderful (post) dinner dialogue to look forward to--where parents ask children and children ask parents: Why was this night different from all other nights?
In any event, these are my initial thoughts. I think it likely that there is some middle ground that in a later post will need to be tilled and seeded.
No comments:
Post a Comment